פסק-דין בתיק ע"א 3202/05

זהו ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב-יפו (כב' השופטת ינון) מיום 5.9.05, בת"א 29950/04 (בש"א 183793/04) שבו נדחתה בקשת רשות להתגונן שהגיש המערער נגד תביעת המשיב בסך 1,003,350 ש"ח (להלן:- " פסק הדין").

1.                    רקע

(א)                המערער הוא המייסד, המנהל ובעל השליטה של חברת מולטימדיה קיד בינה בחינוך בע"מ (להלן:- " החברה").

לפי גרסתו, לצורך הפיכת החברה לחברה ציבורית, חבר המערער למר דוד רובנר (להלן:- " רובנר") וזה צירף את חבריו מר דוד בודנר (להלן:- " בודנר") ומר מורי הברפלד (להלן:- " הברפלד"; וביחד:- " קבוצת רובנר").

(ב)        בשנת 1998 כרתו המערער וקבוצת רובנר הסכם והאחרונה הייתה לבעלת השליטה בחברה.

ביום 30.3.99 פתחה החברה חשבון מספר 599907 אצל המשיב (להלן:- " הבנק") והמערער חתם על כתב ערבות מתמדת בלתי מוגבלת בסכום.

החברה מסרה לבנק אגרת חוב בה שעבדה בשעבוד שוטף את כלל נכסיה.

(ג)                  ביום 22.12.00 הפסיקה החברה את פעילותה ומונה לה מפרק זמני - עו"ד דן פרידמן.

 (ד)       נגד החברה ניתן צו פירוק, אגרת החוב גובשה והמפרק העביר לבנק את      הכספים שגבה, על-פי הוראות שקיבל מבית המשפט.

(ה)               ביום 25.3.04 הגיש הבנק תביעה בסדר דין מקוצר נגד המערער והחברה ותבע לחייב את המערער לשלם לבנק סך 1,003,350 ש"ח (להלן: - " התובענה").

(ו)                 ביום 19.10.04 הגיש המערער בקשת רשות להתגונן בפני התובענה.

בבקשתו העלה המערער מספר טענות: המשיב יצר כלפיו מצג שהוא רואה בערבותו של מר הברפלד בטוחה עיקרית ובערבותו שלו בטוחה שולית ועקב מצג    זה הוא חתם על הערבות; הבנק סירב לממש את ערבותו של מר הברפלד מהסיבה שמימוש ערבותו של תושב ניו יורק יקר מאד, וסירובו נעשה בחוסר תום לב; הבנק נמנע מלממש בטוחות אחרות שברשותו; הבנק לא מסר למערער מסמכים לפירוט החוב; היקף הכספים ששולמו לבנק לא עולה בקנה אחד עם סכום החוב הנטען.

(ז)                ביום 17.3.05 נערך דיון בבקשה והמערער נחקר על תצהירו. ביום 5.9.05 נדחתה הבקשה למתן רשות להתגונן וניתן פסק הדין שחייב את המערער לשלם למשיב את מלוא סכום התביעה וכמו כן הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 25,000 ש"ח.

2.                    החלטת בית משפט קמא

(א)        בית משפט קמא דחה את טענת המערער שהבנק הציג לו מצג והבטיח לו בעל פה     שערבותו היא שולית, מהטעם שזו טענה המתבססת על הבטחה בעל-פה, ומשמדובר במסמך בכתב (כתב הערבות וההודעה לערב), הרי שאפשר לבטלו אך ורק על ידי מסמך אחר בכתב.

            בית המשפט הוסיף וציין שהמערער מוחזק כמכיר את הוראות כתב הערבות ואין הוא יכול להלין נגדם (עמ' 5 להחלטה).

(ב)        באשר לטענת המערער שהבנק לא מימש את כל הערבויות והבטחונות שהיו בידיו   קבע בית משפט קמא שהמערער סירב לשלם עבור ההליכים למימוש ערבותו של            הברפלד בניו יורק, והבנק רשאי להימנע מלשאת בעלויות יקרות שכאלו. כמו כן    יכול הבנק, לפי שיקול דעתו, לדרוש מהמערער לשלם את כל החוב מתוקף ערבותו.

            הוא הדין לגבי שיקים בסך העולה על 150,000 $.

(ג)         באשר לטענת המערער שעיריות פתח תקווה ובני ברק חבו כספים לחברה ואפשר היה לגבותם, קבע בית משפט קמא שהמערער הודה שהמפרק והעיריות הופנו לגישור ושהוא סירב להסדר הפשרה, ולכן אין לו להלין אלא על עצמו.

(ד)        בית משפט קמא קבע שטענות המערער בדבר אי מימוש סכומי כסף ונכסים,           הן טענות בעלמא. כמו כן נקבע שנושא מימוש הנכסים הועבר למפרק החברה ועל המערער לפנות בעניין זה אליו ולא אל הבנק.